בתמונות בית תל אביבי בעיצוב raw chic. תכנון:אדר' איריס שלוש עיצוב פנים: שרית ספירו צילום:ניצן הפנר
Raw Chic
רישול ים תיכוני מאופק - הסגנון החדש שכובש לבבות. אנחנו מכורים .
רואו שיק הוא סגנון שהחל בבתים שלחופי הים התיכון בארצות כמו איטליה, ספרד מרוקו ועוד , החל בדרום הארץ והתפשט צפונה.
בתים , חוות masseria ואחוזות ישנות , כאילו שעמדו נטושים שנים רבות ונמכרו או הוסבו על ידי בעליהם למקומות לארועים, מלונות, גלריות, מסעדות ,מלונות בוטיק ואייר ב אנד בי ..
Photo Credits: ©Gianni Buonsante Photography
כיוון שבמקור הם היו בתים /אחוזות גדולות השיפוץ שלהם צריך היה להיות מאסיבי ועתיר עלויות .
מתוך נסיון לשמר את אופיו של המבנה, מתוך כבוד למורשת ולבעלים הקודמים, נעשה השיפוץ , בתנאים של היום באופן קצת פחות "מסורתי" .
אם בעבר הקפידו מאוד על שימור בתנאים מחמירים (באיטליה וספרד קיימת מערכת חוקים נוקשה מאוד בכל האמור בתחום השימור והשיפוץ של מבנים כאילו) בשנים האחרונות , בשל המצב הכלכלי במדינות שלחופי הים התיכון (משברים פיננסיים שעברו על המדינות ותקופת הקוביד) ומחסור חמור בכוח אדם מקצועי בתחום השימור הביאו את היזמים והמתכננים ליצור עיצוב מעודכן שמשמר את הסביב עליו נבנה הבית , מתקן את הדרוש תיקון , אך אינו פוגע באופיו , ואף מקלף מעליו שכבות של "ייפוי" וקישוט , חושף את היסודות עליו נבנה ומראה את אותות השנים שעברו עליו .
לכן תמצאו בתים בסגנון הזה בהם הטיח נראה כמתקלף או שקולף בכוונה, וכאילו , אבל רק כאילו, עוד שניה יכנסו לשם טייחים על פיגומים ויקלפו אותו לגמרי כדי לבצע טיח מחד.
אבל רק כאילו , כי הטייחים לא יכנסו או אם יכנסו, יעשו את המעט ההכרחי כדי להשאיר את המבנה במצבו ואת הטיח המתקלף אף ידגישו בצבע זורח רק בכדי להדגיש את חוסר השלמות שלו . מתחת לטיח יבצבצו הקירות עליהם הוא ייושם פעם , לפני שנים כשהמקום נבנה וזכה לתהילה.
היום לא תהילה מחפשים כאן , כי אם מזכרת למה שהיה פה פעם אבל עובר הסבה לחדש , עכשוי.
העולם שאנו חיים בו היום חבול ולמוד נסיון. שחוק במידה מסויימת .
באיטליה ובספרד , ארצות בהן הגידול הדמוגרפי שלילי, מתו רבים , בעיקר בתקופת הקוביד, בעיקר זקנים שהשאירו אחריהם בתים ואחוזות שאין להם דורש. או בגלל שהם לא הביאו צאצאים לעולם, או בשל העובדה שהצאצאים כבר לא חיים שם , היכן שנולדו , בגלל חיפוש אחרי מקורות פרנסה ולימודים ...
וגם אם הם ירשו את האחוזות בהם גדלו, הם אינם מסוגלים או רוצים להמשיך להחזיק בהן, כי מדובר בעלות גבוהה וצורך בפניות שאין להם .
אז הם מוכרים את האחוזות הללו או שהן נמסרות במכירות פומביות או שפשוט יזמים מחפשים אותן ועטים עליהן .
אבל הם לא באים עם המורשת הזו מאחוריהם, והם מחפשים דרך לרענן את המראה שלהן, שבטוח הוזנח בשנים האחרונות , והם גם נתקלים במחסור בכח אדם מיומן שיוכל לשמר ציורי אפרסקו ושאר עבודות שדורשות מיומנות בשימור (חלונות מסגרות , ריהוט, אעפים ועוד) שגם אילו כמו פסו מן העולם עם מותם של בעלי מקצוע מומחים זקנים שאין להם יורש.
אז היזמים נאלצים למצוא פתרון ביניים באמצעות כח האדם שכן קיים לרשותם . והתוצאה היא השעטנז המיוחד הזה שבין עולמות העבר המפואר לעולמנו הפרגמטי, הצנוע ואולי גם דל האמצעים יחסית .
מה תמצאו בסגנון הזה ?
קירות מקולפי טיח, קירות מחופים בטיח בעבודת יד גסה, פשוטה , שנראית כאילו נעשתה בעבודת גבס של ילד בן 3 , וזה בסדר... ריצופים מפוררים בגידים שהודבקו מחדש, טלאים של אריחים במקומות בהם החליפו אותם , כאילו בצעו תיקון מבלי לנסות להסתיר אותו, בכוונה. כ אין זמן ואין צורך להסתיר את זה .אנחנו חיים בעולם ישיר , דוגרי, כזה ..אין צורך ליפות כל דבר ולהחליק אותו , שיהיה או יראה "מושלם". אין דבר כזה "מושלם" "נכון" comme il faut כבר לא גר כאן.
מדרגות שחוקות ועקומות משמוש, ריצופי חוץ שנאספו משאריות אריחים , ריצופים שלא רק שלא נוקו , להיפך, נשארו כמו שהם , עם אותות הזמן , כתמים ותפרחות של מה שהיה פעם עובש - הכל הולך.
אוטנטי. נקי , אבל לא יותר מידי .
חלונות שהצבע התקלף בהם, תלויים על פרזול בגוונים שונים, ממתכות שונות , כי לא נמצא גוון המתבת הנכון, כי אין אותו יותר. זהוב ליד שחור, ניקל ליד ברונזה . וזה בסדר.
תמונות מס 1 2 3 4 - Nua Architects, Spain תמונות מס 5 6 7 8 אדר' איריס הורוביץ שלוש שרית ספירו . צילום: ניצן הפנר
מטבחים בנויים , ספסלים בנויים , משטחי ישיבה וגומחות לספריות או להסבה, כמו שהיו במקור, לא מחליפים, לא חובה שהמטבח יעלה 80 אלף יורו כי הוא מגיע מחברה ממוצבת גבוה באיטליה. לא , שפוט לא , כמו שהיה פעם , אבל מתוקן ומתפקד ברמה סבירה ויותר. פונקציונלי .
וזה בסדר.
הבתים חשוכים מעט בגלל הצורך בהצללה בחום (דרום איטליה וספרד - זה חם מאוד בקיץ! ). התאורה יכולה להיות מעורבת גם היא - ישן עם חדש. ולא - אל תצבעו את השנדליר מחדש...לא צריך . ישן זה יפה, יפה ביותר .חלוד ? עוד יותר יפה.
ושלא תטעו - הכל נקי ומסודר, אין כאן גבוב ואין כמויות של שום אביזרי קישוט. משהו סגפני כמו במנזר בהרי המדבר. המינימום ההכרחי.פאר ? לא אצלנו . בסיסי - IN מפאר OUT
ברזים מזהב אין כאן .הברזים השחוקים שצפויים נעלם במקומות מסויימים מרוב קרצוף - מככבים כאן. לא מבריקים כלום ולא מחליפים. הסגנון הזה מהלל את הבסיסי והוא שונה מהסגנון הים תיכוני החדש בדיוק בזה: הוא לא "נקי" ולא מתיימר .
את הסנונית הראשונה של Raw chic בארץ זכיתי אני להכיר...
זה היה בית בתל אביב של זוג שחי בארץ ובנסיעות בעולם, כמובן הרבה באיטליה. האדריכלית איריס הורוביץ שלוש ומעצבת הפנים שרית ספירו הגיעו אלי עם בקשות לריצופים וחיפויים שנראו לי אז מוזרות. אבל נמשכתי אל הרעיון בשקיקה ונסחפתי אחריהן, מבלי לדעת אז, שהן יחד עם הלקוחות שלהן, בעצם מביאות אלינו את משב הרוח הסוחף הזה של Raw Chic
אריחי טרה קוטה ידנית מרוצפים ברישול, במרווחים גדולים (שמזמן אי אפשר לקרוא להם פוגה) יותר נכון לאמר שיש כאן פוגה מרוצפת כשסביבה אריחים ...
רישול מעודן הייתי קוראת לסגנון בו עוצב הבית הזה . רישול מטופל היטב. אין צורך להוסיף הרבה, מבט בתמונות שצילם ניצן הפנר מסביר הכל .
Comments